תשובה קצרה: מיקום באפליקציה הוא ארבע משימות נפרדות: הצגת מפה, המרת כתובת לקואורדינטות (גיאוקודינג), חישוב מסלול, ותגובה למקום של המכשיר. כל אחת יכולה להגיע מספק אחר: Google Maps Platform, Mapbox או OpenStreetMap. בישראל החלקים הקשים הם בדרך כלל התאמת כתובות בעברית וקבלת הרשאת מיקום ברקע.
עיקרי הדברים
- גוגל מחייבת לפי SKU: מאז 1 במרץ 2025 מכסה חודשית חינמית לכל SKU מחליפה את הקרדיט החודשי של 200 דולר.
- Mapbox מחייבת לפי מוצר: בווב סופרים טעינות מפה ובנייד משתמשים פעילים, עם מדרגה חינמית לכל מוצר.
- שרתי OSM הציבוריים אינם תשתית: לאריחים אין SLA, ו-Nominatim מתיר עד בקשה אחת לשנייה.
- מיקום ברקע דורש הסכמה נוספת: iOS ואנדרואיד מבקשים אותו בנפרד.
בחירת ספק מפות
| ספק | מודל תמחור (2026) | מתאים כש |
|---|---|---|
| Google Maps Platform | לפי אירוע מחויב, מכסה חינמית לכל SKU, הנחות כמות אוטומטיות | חיפוש כתובות ומידע על מקומות הם העיקר |
| Mapbox | לפי טעינת מפה, משתמש פעיל או בקשה, עם מדרגה חינמית לכל מוצר | צריך עיצוב מפה ממותג |
| מבוסס OpenStreetMap | שרתים עצמיים או חוזה עם ספק מתארח | נפח גבוה ושליטה בנתונים |
גם תנאי השמירה שונים. גוגל מתירה לשמור place ID ללא הגבלה, ושאר התוצאות כפופות למגבלות; ב-Mapbox גיאוקודינג זמני, שאסור לשמור, נמכר בנפרד מגיאוקודינג קבוע. מערכת משלוחים ששומרת קואורדינטות בכל הזמנה צריכה לבחור מדרגה מוקדם, וזה משפיע על עלות הפיתוח וההפעלה של האפליקציה.
גיאוקודינג של כתובות בעברית
אותו רחוב נכתב בהרבה צורות: עם ״רח׳״ או בלי, ״תל אביב״ או ״תל אביב-יפו״, או בתעתיק לאנגלית. במושבים ובקיבוצים לרוב אין מספר בית. ה-Geocoding API של גוגל מקבל language ו-region, אבל region רק משפיע על התוצאות, ולכן בודקים שכל תוצאה בישראל ומדויקת לרמת הבניין. ב-Mapbox העברית מסווגת ככיסוי חלקי.
רשות האוכלוסין וההגירה מפרסמת ב-data.gov.il את רשימת הרחובות בישראל, כולל קובץ שמות נרדפים, ונרמול הקלט מולה תופס את רוב וריאציות הכתיב.
