תשובה קצרה: אונבורדינג ושימור משתמשים באפליקציה מתחילים באירוע הפעלה אחד (Activation), הפעולה הראשונה שמראה שהמשתמש קיבל ערך, ובסשן ראשון שבנוי להגיע אליה. מודדים את התוצאה בקוהורטות שימור שמתחילות בהרשמה וסופרות חזרה לפעולה מרכזית, ושולחים תזכורות במייל או בפוש למי שנתקע בדרך. איזה אירוע נחשב הפעלה זו החלטה מוצרית שכל צוות בוחן מול הנתונים שלו.
עיקרי הדברים
- אירוע הפעלה אחד: קשור לערך (חשבונית ראשונה שנשלחה, דוח ראשון ששותף), בלי מדדים עקיפים כמו ״סיים את הסיור במוצר״.
- זמן עד ערך הוא מדד האונבורדינג: כל מסך לפני התוצאה המועילה הראשונה הוא נקודת נטישה.
- קוהורטות מראות מה שסיכומים מסתירים: גרף שימור מקבץ משתמשים לפי תאריך התחלה ומראה כמה מהם חזרו בכל תקופה.
- הרשאה לפני פוש: ב-Android 13 ומעלה ההתראות כבויות בהתקנה חדשה עד שהמשתמש מאשר את ההרשאה POST_NOTIFICATIONS.
אירוע הפעלה וזמן עד ערך
אירוע ההפעלה הוא הפעולה המוקדמת שמבדילה הכי טוב בין מי שנשאר למי שעוזב. משווים בין מי שפעיל אחרי חודש למי שעזב, ומחפשים פעולה מוקדמת שמשותפת לקבוצה הראשונה. בכלים לעסקים היא לרוב שיתופית: הזמנת עמית, חיבור מקור נתונים, שיתוף תוצאה. לכן תכנון הגישה הוא חלק מהאונבורדינג, וניהול הרשאות ומשתמשים ב-SaaS קובע מה עמית שהוזמן יכול לעשות בדקה הראשונה.
זמן עד ערך הוא הפער בין ההרשמה לפעולה הזו. מקצרים אותו כששואלים רק את מה שצריך עכשיו, מציעים תבניות ודוחים הגדרות. תכנון הזרימה משנה את היקף העבודה, ולכן משפיע על כמה זמן לוקח לבנות אפליקציה ועל עלות פיתוח אפליקציה בישראל.
דפוסי אונבורדינג ומסכים ריקים
| דפוס | מתאים כש | הסיכון |
|---|---|---|
| משימה ראשונה מודרכת | יש פעולה מרכזית אחת | מרגיש כפוי למשתמש מנוסה |
| רשימת הגדרה | הקמת מוצר B2B דורשת כמה שלבים | רשימה שאף אחד לא מסיים |
| נתוני דוגמה או תבניות | בלי נתונים המוצר נראה ריק | בלבול בין רשומות הדגמה לרשומות אמיתיות |
| טיפים בהקשר | מגלים פיצ׳רים לאורך שבועות | רובם נסגרים בלי קריאה |
מסך ריק הוא המסך לפני שיש בו נתונים. הוא צריך להסביר מה יופיע בו, להציע את הפעולה שממלאת אותו, ואם אפשר גם ייבוא מגיליון. במוצר בעברית כדאי לבחון את האונבורדינג ב-RTL מוקדם, כי שילוב של עברית ואנגלית, מספרים ואייקונים עם כיוון שובר פריסות שנראו תקינות באנגלית.
