תשובה קצרה: עסק ישראלי שנותן שירות לציבור דרך אתר או אפליקציה חייב להנגיש אותם ברמה AA לפי תקן ישראלי 5568 ולפרסם הצהרת נגישות. החובה נובעת מתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013. עסקים קטנים מאוד פטורים. זהו סיכום ואינו ייעוץ משפטי.
עיקרי הדברים
- רמת ההנגשה: תקנה 35א קובעת רמה AA לפי ת״י 5568, שמהדורת ספטמבר 2023 שלו מבוססת על WCAG 2.0.
- פטור לפי מחזור: עוסק פטור או עסק שמחזורו השנתי הממוצע עד 100,000 ₪ פטור מהוראות הנגשת האינטרנט.
- הצהרת נגישות: תקנה 35ה מחייבת הצהרה במקום בולט.
- החשיפה: סעיף 19נא לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק עד 50,000 ₪ בלי הוכחת נזק על הפרת ההוראות.
על מה חלות תקנות הנגשת האתרים
סימן ג׳ בפרק ה׳ של התקנות, ״שירותי האינטרנט״ (תקנות 35 עד 35ו), חל על אתרים, מסמכים ואפליקציות שנותנים שירות לציבור או מידע עליו. אפליקציה צריכה לעמוד בתקן בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות, אלא אם אותו שירות זמין באתר נגיש לנייד שהיא מקשרת אליו. זה שייך לאפיון, לצד הסעיפים בעלות פיתוח אפליקציה בישראל.
על תוכן של צדדים שלישיים אחראי מי שהעלה אותו, אבל בעל האתר מספק תשתית נגישה, כמו שדה לתיאור תמונה. לכן מבנה התוכן ב-CMS נוגע ישירות לתקנות.
מי חייב, לפי מחזור
| העסק | מה חל עליו |
|---|---|
| עוסק פטור, או מחזור ממוצע עד 100,000 ₪ | פטור מסימן האינטרנט |
| מחזור ממוצע עד 1,000,000 ₪, אתר או אפליקציה שפעלו לפני תחילת ההוראות | פטור אם דרכי ההתקשרות מפורסמות באופן נגיש; לשלוש שנים, עם חידוש |
| כל השאר | ת״י 5568 ברמה AA והצהרת נגישות |
| רשות ציבורית, או מחזור ממוצע מעל 5 מיליון ₪ | בנוסף, כתוביות בסרטונים מוקלטים שהם מפיקים |
לפי תקנה 35א(ד), סטייה מהתקן לא נחשבת הפרה כל עוד לא נשלחה לעסק הודעה והוא לא תיקן בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים.
למה תוסף נגישות לא מנגיש את האתר
סרגלי נגישות מוסיפים כפתורים מעל העמוד. הם לא מוסיפים תוויות לשדות, לא משחררים מקלדת שנתקעת בתפריט ולא מסדרים כותרות. התקנות בודקות את האתר מול ת״י 5568 עצמו. באפריל 2025 אישרה ה-FTC האמריקאית צו סופי שחייב את accessiBe לשלם מיליון דולר, בגלל טענות שהכלי accessWidget יכול להפוך כל אתר לתואם WCAG.
