תשובה קצרה: בנקאות פתוחה בישראל מאפשרת לגופים מורשים לקרוא, בהסכמת הלקוח, נתוני חשבונות וכרטיסים דרך ממשקים סטנדרטיים, ולגופי ייזום מורשים להפעיל תשלומים מאותם חשבונות. היא נשענת על שני חוקים: חוק שירות מידע פיננסי מ-2021 למידע, וחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום מ-2023 לתשלומים. לרוב העסקים הדרך המעשית היא לבנות על API של ספק מורשה ולא להוציא רישיון.
עיקרי הדברים
- שני חוקים, שתי יכולות: הגישה למידע מגיעה מהחוק של 2021, וייזום התשלומים מהחוק של 2023 שבתוקף מיוני 2024.
- הרישוי אצל רשות ניירות ערך: רק נותני שירות מידע פיננסי מורשים רשאים לקבל את המידע, וייזום תשלומים דורש רישיון או אישור נפרד.
- תקן טכני אחד: בנק ישראל אימץ את תקן NextGenPSD2 של Berlin Group, והנחיה של רשות ניירות ערך מ-7 ביוני 2026 מחילה אותו גם על חברות תשלום.
- גירוד מסכים מוגבל: החוק מגביל גישה באמצעות פרטי ההתחברות של הלקוח, ודוחף מוצרים לממשקים מבוססי הסכמה.
מה אפשר לבנות על בנקאות פתוחה
המידע כולל חשבונות, עסקאות בכרטיסים, אשראי וניירות ערך, וזה מאפשר כמה סוגי מוצרים.
| שימוש | נשען על | מי בונה |
|---|---|---|
| חיתום אשראי מעסקאות אמיתיות | גישה למידע | מלווים, מימון לעסקים קטנים, BNPL |
| אוטומציה של תזרים והנהלת חשבונות | גישה למידע | כלי הנהלת חשבונות ופיננסים |
| תשלום מחשבון לחשבון בקופה | ייזום תשלום | איקומרס, תשלום חשבונות |
| ניהול פיננסי אישי והשוואות | גישה למידע | אפליקציות צרכניות, יועצים |
רישיון או שותף
רישיון מביא איתו פיקוח ודרישות הון וביטוח שהרגולטור התאים לכללים האירופיים. זה הגיוני לחברות שהמידע או התשלום הם המוצר עצמו. כל השאר מתחברים בדרך כלל לספק מורשה ומשקיעים את הפיתוח בשכבת המוצר.
